טיפול בחרדה

 

האם אחד מהמשפטים הבאים מצלצל לך?

"אין לי מושג איך הגעתי למצב של איך שאני עכשיו. מעולם לא חלמתי שכזה דבר יקרה לי".

"בהתחלה, בכלל לא ידעתי מה יש לי. לקח לי זמן להבין שמה שיש לי נקרא חרדות".

"אם לא היו לי את החרדות האלו, הייתי מפיק מעצמי הרבה יותר".

"בגלל החרדות האלו, אנשים לא יודעים מי אני באמת".

"במה אני שונה מחבריי? למה להם אין את החרדות האלו ולי יש?"

"אני יודע שאני נורמלי בכל מאת האחוזים. למרות זאת, לפעמים החרדות גורמות לי לפחד שאני מאבד את השפיות"

"ההגיון שלי אומר שפעילות מרגיעה תגרום לחרדות להיפסק, אבל גם כשאני שוכב על מיטתי ומנסה להירגע, החרדות תוקפות אותי!"

"ביני לבין עצמי אני יודע שאני חכם, רגיש ובעל מודעות עצמית גבוהה מהרגיל. אם כן, איך זה יכול להיות שדווקא אני קיבלתי את החרדות האלו?!"

"אני רואה את 'ההתמודדויות' של החברים שלי. חבר שלי מספר לי על הבעיות שלו עם הבוס. חבר אחר שלי מתלבט איזה אוטו לקנות. לפעמים אני חושב לעצמי - הלוואי שאני הייתי כזה, עם "בעיות" יומיומיות שכאלו, ולא עם כל החרדה הזאת..."

"אני בכלל לא רגיל לקנא באנשים אחרים על שום דבר, להפך, אני שמח בהצלחותיהם של אחרים. עם זאת, לפעמים, כשאני רואה אנשים מסביבי שמתנהלים בחופשיות בלי ההגבלות של החרדות, רגשות קנאה מחלחלים לליבי. אני חושב לעצמי "הם בכלל לא מבינים באיזה מצב טוב הם נמצאים" ו-"אם רק הייתי כמוהם, הייתי עושה כל כך הרבה".

"אני מרגיש שמוכרח להיות פיתרון פשוט להפסקת החרדות האלו. אך משום מה אני לא מצליח למצוא אותו!"

"מבחינה חיצונית - לא רואים עליי שום דבר. אבל בפנים... אני מרגיש גיהנום".

"לפעמים, אני מרגיש כבול כזה, כמו אסיר עם אזיקים על הידיים ועל הרגליים".

"כל יום כשאני קם בבוקר אני תוהה אם היום הזה יהיה יום טוב או לא. אני נמנע מלהתחייב לדברים שונים ואפילו לא קובע פגישות עם חברים כי אני מפחד שארגיש לא טוב בזמנים האלו".

"אני רגיל לשלוט על הרגשות שלי. אם אני לא אוהב מישהו, אני עדיין מחייך אליו. אם אני לחוץ ממשהו, אני מתגבר על זה. אבל במקרה של החרדות - הן פשוט פורצות בלי שום דרך שאני יכול לשלוט עליהן".

"כשאני עם חברים, אני מעמיד פנים שהכל בסדר. אבל בפנים, אני מרגיש גיהנום".

"אני מרגיש לפעמים מנותק כזה, לא מציאותי. אני נמצא במקום מסויים או עם אנשים מסויימים אבל באמת אני במקום אחר".

"אני חושב שאני מעדיף מחלה פיזית, אפילו קשה, מהחרדות האלו. כך לפחות משפחתי ואנשים מסביב ידעו כמה אני סובל ויעניקו לי יותר תמיכה!"

"לפעמים, עובר בי געגוע לימים הטובים שהיו פעם, לזמנים שהייתי קם עם אנרגיה ושמחה ליום החדש. לפעמים שהייתי משחק כדורגל עם חברים או מטייל בשדות בכיף".

"יש דברים שאני עושה אותם שוב ושוב. אני מזיז חפצים שיהיו בזוית ישרה, אני בודק כמה פעמים שהדלת נעולה. אני חושב הרבה מאד לפני כל החלטה".

"אני מושפע בקלות מדברים. כותרת מפחידה בעיתון יכולה לגרום לי למתח רב. חדשות בטלויזיה משפיעות עלי. קשה לי לסנן משפטים שאנשים אומרים לי". 

"אני מגיב בפחד לסיכונים שגרתיים. הקרינה מהפלאפון מפחידה אותי. אני מתרחק מכל דבר שנראה אפילו קצת מסוכן".

"אני יודע שאם לא היו לי את החרדות האלו, היחסים שלי עם בני משפחתי היו הרבה יותר טובים!"

"החרדות חוסמות אותי. אני רוצה להתחיל דברים, לעבוד, ללמוד. אבל בגלל החרדות אני לא מסוגל לעשות את הדברים האלו!"

"כשאני בעבודה או עם חברים המחשבות נרגעות לי. דווקא כשאני לבד בבית, הן באות ומופיעות".

"אני חווה התקפי חרדה, בהם אני מרגיש שאני נחנק ועומד למות. זוהי החוויה המפחידה ביותר שחוויתי בחיי! אני מפחד שאאבד את השליטה בעצמי".

"התקפי חרדה מגיעים אליי בבום, בלי שום התראה. בכל מקום אליו אני הולך, אני מפחד שהתקף יגיע פתאום".

"המחשבות שלי רצות כל הזמן. כל הזמן המח רץ-רץ-רץ. לפעמים אני מרגיש שהמח שלי עומד להתפוצץ מהעומס הזה!"

"אני נע ונד כל היום בין רמות עייפות שונות, אני אף פעם לא עירני ואנרגטי לחלוטין. אין לי כח לעשות הרבה דברים שפעם הייתי עושה בלי בעיה".

"מדי פעם אני תוהה: כמה זמן עוד אוכל להמשיך ולהחזיק מעמד עם איך שאני מרגיש?"

"אני יודע שמי שלא חווה את מה שאני חווה עכשיו, כמה שאסביר לו, הוא לא יבין אותי באמת".