טיפול בחרדה

 

הקשר בין חרדה לדיכאון

מחקרים שנעשו בנושא הקשר בין חרדה לדיכאון מצאו שחרדות מתמשכות יכולות להוביל לדיכאון. תחושות פאניקה ודאגה מתמשכות שלא מקבלות טיפול יכולות להוביל את הסובל מהם לדיכאון קל עד חמור.

דיכאון הוא מלשון "דיכוי", דיכוי של כוחות הנפש. שמחה נובעת ממימוש כוחות הנפש על ידי עשיית מעשים בעולם. חרדות שאדם סובל מהן יכולות לגרום לאדם להוריד את מפלס מעשיו, להישאר בביתו, להפחית את קשריו עם אנשים אחרים וכן על זה הדרך. כל ההגבלות האלו מצמצמות את הוצאת כוחות האדם מהכח אל הפועל, דבר המוביל לדיכאון.

אדם יכול לסבול מחרדה ודיכאון במקביל, כשני מחלות נפרדות, או לסבול משניהם בצורה חופפת - להיות עם חלק מהסימפטומים של חרדה וחלק מהסימפטומים של דיכאון.

למרות השוני בין דיכאון לחרדה, אפשר לטפל באדם הסובל משניהם. מחקרים מצאו שלעיתים כאשר חרדות מתמתנות ומפסיקות, הדיכאון נעלם גם הוא.

 הקשר בין חרדה להתנהגות כפייתית

התנהגות כפייתית היא תוצאה של חרדה. חרדה פנימית יכולה להוביל למחשבות כפייתיות "המשגעות" את האדם. כדי להפסיק את המחשבות האלו, האדם עושה פעולות מסויימות שוב ושוב. אדם בעל התנהגות כפייתית מבין בשכלו שאין ערך להתנהגות שהוא חוזר עליה שוב ושוב, אך הוא מרגיש שהוא חייב לעשות את הפעולות כדי להשקיט את החרדה הפועמת בו.

ההתנהגות הכפייתית היא בעצם סוג של ניסיון לשלוט בחרדה. החרדה מתגברת באדם, גורמת לו לאי-שקט ומטרידה אותו בעוצמה גדלה ורבה. מפאת ההצקה הזאת, האדם מבצע את ההתנהגות המסויימת כדי לנסות ולהרגיע את החרדה.

התנהגות כפייתית יכולה להפחית את החרדה לזמן קצר. אך לטווח הארוך היא לא פותרת את בעיית החרדה אלא רק מנציחה אותה.

הפיתרון להפסקת ההתנהגות הכפייתית הוא למצוא את החרדה הנמצאת בשורש התנהגות זו ולרפא אותה. ממילא ההתנהגות הכפייתית לא תשיג שום דבר ועל כן היא תיפסק מאליה.

דבר זה נעשה בעדינות ובאלגנטיות בשיטת TAT שעזרה לאנשים רבים להסיר את החרדות ואת הסימפטומים הנלווים אליהן.