טיפול בחרדה

 

מהי טראומה?
או: הטראומה קרתה לפני כל כך הרבה שנים, למה אני עדיין מושפע ממנה?

טראומה היא אירוע שבמהלכה "קפא" משהו בתוכך.

לכל בעלי-החיים יש מנגנון האחראי על הישרדותם האישית במצבי סכנה. מנגנון זה נקרא בשם "עוררות יתר" או "ברח-לחם-קפא" (Fight-Flight-Freeze). בעת סכנה, הוא מפעיל ו/או מכבה מערכות גופניות שונות כדי להלחם בסכנה, לברוח ממנה או להקפיא את הרגשת הכאב במידה ויתברר שהפגיעה בלתי נמנעת.

גם אצלנו, כמשתייכים למשפחת בעלי-החיים, יש את המנגנון הזה. הוא נמצא אצלנו בחלק המח הנקרא "המח הישן" או "המח הזוחל".

כאשר האדם מזהה סכנה, מנגנון ה"עוררות יתר" מגייס אנרגיה רבה כדי לנצל אותו לאחת משלוש אפשרויות: להלחם בסכנה, לברוח במהירות מהסכנה, או להקפיא את האנרגיה במערכת העצבים במידה ויתברר שאי אפשר להלחם או לברוח מהסכנה, הקפאה הגורמת לתחושה של "קהות חושים", ולרמת כאב פחותה.

 

מצב של "הקפאה" גורם למגוון תחושות כמו: איבוד מוטיבציה, קשיים בקבלת החלטות, בלבול, כאב פיזי, חוסר תחושה, עייפות, מתחים, תחושת בידוד ודיכאון.

מה היה צריך לקרות כדי למנוע את המצב הזה?

בעלי חיים נעים בין מצב של "עוררות יתר" למצב של שלווה עשרות ואף מאות פעמים ביום. הם נכנסים למצב "עוררות יתר" כשהם חשים בסכנה (כמו שמיעת ענף נשבר), וכשהסכנה חולפת, הם פורקים את האנרגיה דרך התעוותויות ורעידות קלות וחוזרים למצב של שלווה.

גם האדם יכול לפרוק את האנרגיה המרובה הזאת על ידי פעולות ספציפיות המיועדות לכך כמו הרעדת כל הגוף במשך זמן מסויים, ניעור כל הגוף ועוד.

הבעיה היא, וזהו ההבדל בין בעלי החיים לאדם, שלאדם יש מח רציונלי מפותח. המח הרציונלי מתערב ולא מאפשר את ביצוע פעולות פריקת האנרגיה שהמח הזוחל מנסה להפעיל בטבעיות.

לדוגמא: אנשים המחזיקים עצמם כ"חזקים", לא יפרקו את האנרגיה הזאת אם בזמן הטראומה יהיו ליד חבריהם או בני משפחותיהם (לדוגמא: חייל לא יתחיל לרעוד ליד חבריו מהפחד שיביישו אותו או אבא לא יעשה עוויתות ויספר על אירוע שקרה לו ליד ילדיו הבוגרים).

כאשר המח הרציונלי לא מאפשר למח הזוחל לפרוק את האנרגיה הרבה, האנרגיה נשארת באדם, וגורמת לו לסימפטומים הקשים השונים.

רק טיפול שישחרר את האנרגיה התקועה הזאת, יוכל להחזיר אותך להרגשת רוגע ושלווה. שיטת TAT עושה את זה בעדינות ובאלגנטיות.