חרדות חברתיות

חרדות חברתיות הן אפליה חברתית ותרבותית שבה האדם מתנהג בצורה שונה ותקולה כתוצאה מחוסר ידע והבנה על דברים שונים. חרדות חברתיות נובעות מפחד וחשש מהאחר ומהלקיחה סיכונים במערכת החיים החברתית. הן עשויות להיגרם מגורמים פסיכולוגיים, תרבותיים, אישיים או חברתיים, ויכולות להרתיע אנשים מלהתנהל בצורה תקינה ובריאה בחברה.

התסובבות חברתית של חרדות

סוגי חרדות חברתיות

קיימות מספר סוגי חרדות חברתיות שיכולות להשפיע על האדם בחברה. הרחבת הידע וההבנה על סוגי החרדות השונות יכולה לסייע לנו להבין ולטפל באנשים שמתמודדים עם חרדות חברתיות. הנה כמה דוגמאות לסוגי חרדות חברתיות הנפוצים:

1. חרדת דיבור – חרדה מוגברת להתקשר ולדבר עם אנשים.
2. חרדת חברים – חרדה מוגברת להתמודד עם קבוצות אנשים או חברים חדשים.
3. חרדת ייצוג – חרדה מוגברת להציג את עצמך בפני אחרים או לדבר בפני קהל.
4. חרדת חנינה – חרדה מוגברת להתמודד עם סיטואציות חדשות או תרבויות שונות.
5. חרדת הביקורת – חרדה מוגברת להתמודד עם ביקורת והערכה מצד זולתך.

איך להתמודד עם חרדות חברתיות

התמודדות עם חרדות חברתיות יכולה להיות אתגרית, אך עם כמה טיפים וכלים אפשר להפוך אותה ליותר נשנות. הנה כמה דרכים פופולריות להתמודד עם חרדות חברתיות:

1. לדבר עם מומחה – לפנות לטיפול פסיכולוגי, טיפול בהתמודדות עם חרדות חברתיות יכול לעזור לך להבין את הסיבות לחרדה ולפתח את הכלים הנדרשים להתמודד איתה.
2. להתנהל בקטע האישי – להתחיל להתנהל בקטע האישי יכול לסייע לך להרגיש נוח ובטוח יותר בחברה.
3. לקחת סיכונים – להתחיל לקחת סיכונים קטנים בחברה יכול להביא להתרחבות ולהפחית את החרדה החברתית בצורה אורגנית ומדודה.
4. להתנער מחששות – לעבוד על זיהוי והבנה של החששות החברתיות ולעבוד על חשיבה חדשה ובניית מודלים חדשים.

מקרה מספר 1: חרדת דיבור

דוד הוא צעיר חברותי וחייכן, אוהב לשוחח ולספר סיפורים. אך כל פעם שהוא נכנס לחדר מלא אנשים חדשים, הוא מתחיל להרגיש חרדה שמונעת ממנו לדבר ולהתקשר עם זולתו. עם הזמן, דוד הבין שהוא סובל מחרדת דיבור.

לפתור את הבעיה הזו, דוד החליט לפנות לטיפול פסיכולוגי. הפגישות עם המומחה עזרו לדוד להבין את הסיבות לחרדת הדיבור שלו ולפתח כלים להתמודד איתה. הוא למד טכניקות שונות כמו התנשאות חיובית, נשנות חשיבה והתמודדות עם חרדות ספציפיות באמצעות תרגול והתרגשות מול סיטואציות מסוימות.

עם הזמן, ובעזרת הטיפול, דוד התחיל להרגיש נוח יותר בסביבות חברתיות. הוא התמודד עם חרדת הדיבור שלו והצליח להתקשר ולדבר עם אנשים חדשים בצורה נורמלית וטבעית.

מקרה מספר 2: חרדת ייצוג

שרה היא סטודנטית לתואר ראשון במדעי המדיה. היא אוהבת ליצור ולעבוד עם חומרים ורעיונות חדשים, אך בכל פעם שהיא נכנסת לחדר בו ישנם סטודנטים או אנשים ברמה גבוהה יותר ממנה, היא מתרגשת ומפחדת להציג את עצמה ולדבר בפני קהל.

על מנת להתמודד עם חרדת הייצוג, שרה החליטה לבצע תרגול סוציואמוציונלי ולעבוד עם מומחה בתחום. הם תרגלו יחד והתמודדו עם מצבים מדומים לאלה שעשוים חרדה לשרה. הם עבדו על טכניקות התמודדות עם חרדת ייצוג והקשבה לפרטים קטנים המשפיעים על הביצועים הציבוריים שלה.

עם הזמן, שרה הצליחה להתמודד עם חרדת הייצוג שלה. היא השתתפה בפרויקטים קבוצתיים והצליחה לפתח ביטחון עצמי גבוה יותר בהצגת עצמה בפני קהל גדול. היא הבינה שהביטחון עצמי מתפשט ומועבר לקהל כאשר היא מופיעה בפניו בבטחון ובשליטה עצמית.

תסמינים וביטויים של חרדה חברתית

חרדה חברתית יכולה להתבטא במגוון תסמינים וביטויים. הנה כמה מהשכיחים שבהם:

• פחד עז ממצבים חברתיים – אנשים עם חרדה חברתית חשים פחד קיצוני ובלתי מוסבר ממצבים חברתיים, כמו נאום מול קהל, ארוחות עם אנשים זרים או הופעה מול אחרים.
• הימנעות ממצבים חברתיים – כתוצאה מהפחד, אנשים עם חרדה חברתית נוטים להימנע ככל האפשר ממצבים חברתיים. הם עלולים לוותר על הזדמנויות תעסוקתיות, לא ללכת לאירועים חברתיים או להימנע מקשר עם אחרים.
• קושי לדבר עם אנשים – כשהם במצבים חברתיים, אנשים עם חרדה חברתית מוצאים קושי רב לדבר עם אחרים. הם עלולים להרגיש מבוכה, להתקשות במציאת מילים או לחוש שהם "קופאים".
• סימני מתח גופניים – חרדה חברתית יכולה לגרום לתסמינים גופניים כמו הסמקה, קצב לב מואץ, רעד בידיים, הזעה, בחילות ועוד. תסמינים אלה מופיעים בעיקר במצבים חברתיים.
• פחד מביקורת – אנשים עם חרדה חברתית חרדים מאוד מכך שאחרים יביעו עליהם ביקורת שלילית, ילעגו להם או ידחו אותם. הם עלולים לפרש כל מחווה קטנה כביקורת ולהגיב אליה בחרדה קיצונית.

גורמים וסיבות לחרדה חברתית

ישנם מספר גורמים וסיבות אפשריות להתפתחות חרדה חברתית:

• גנטיקה – מחקרים הראו שישנה נטייה תורשתית מסוימת לחרדה חברתית. אם להורה יש חרדה חברתית, יש סיכוי גבוה יותר שגם הילד יפתח אותה.
• אישיות – תכונות אישיות מסוימות, כמו ביישנות, רגישות לביקורת או חוסר ביטחון עצמי, יכולות להגביר את הסיכון לחרדה חברתית.
• חוויות ילדות – ילדים שחוו התעללות, בריונות, דחייה חברתית או ביקורת יתר מצד הורים או מבוגרים אחרים, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח חרדה חברתית.
• אירועים טראומטיים – חוויות טראומטיות כמו התעללות, תאונה או אבדן, יכולות אף הן לעורר חרדה חברתית אצל אנשים מסוימים.
• גורמים חברתיים ותרבותיים – ציפיות חברתיות, תפיסות תרבותיות בנוגע להופעה והתנהגות בציבור ועוד, יכולים אף הם לתרום להתפתחות החרדה החברתית.

חשוב לציין שבמקרים רבים, החרדה החברתית נובעת משילוב של מספר גורמים יחד.

השפעות והשלכות של חרדה חברתית

לחרדה חברתית יכולות להיות השפעות והשלכות רבות ומגוונות על חיי האדם:

• בדידות חברתית – רבים מהסובלים מחרדה חברתית חווים בדידות עמוקה וקושי ליצור קשרים חברתיים ורומנטיים.
• קשיים אקדמיים ותעסוקתיים – החרדה החברתית עלולה לפגוע בתפקוד האקדמי והתעסוקתי, למשל עקב קושי להציג עבודות בכיתה או להשתתף בישיבות.
• בעיות בריאותיות – המתח והחרדה יכולים להוביל לכאבי ראש, בעיות עיכול, הפרעות שינה ובעיות בריאותיות נוספות.
• שימוש בסמים ואלכוהול – חלק מהסובלים מנסים להקל על עצמם באמצעות שימוש בסמים ואלכוהול, מה שמוביל להתמכרויות ובעיות נוספות.
• דיכאון – קיים קשר הדוק בין חרדה חברתית לבין דיכאון. הקושי המתמשך בתפקוד החברתי ותחושת הניכור תורמים להופעת מחשבות דיכאוניות ואף לניסיונות התאבדות.

כל אלה ממחישים כי לחרדה החברתית ישנה השפעה עמוקה ורב-ממדית על איכות החיים. טיפול מתאים בבעיה חיוני על מנת למנוע החמרה של מצבים אלה.

אבחון וטיפול בחרדה חברתית

קיימות מספר דרכים מקובלות לאבחן ולטפל בחרדה חברתית:

• אבחון פסיכיאטרי – פסיכיאטר או פסיכולוג קליני יכולים לאבחן חרדה חברתית על סמך תיאור התסמינים ותולדות המקרה המוצגים על ידי המטופל.
• שאלוני אבחון – קיימים מספר שאלונים תקפים הבודקים עוצמה ותדירות של תסמיני חרדה חברתית. שאלונים אלה יכולים לסייע באבחון ומעקב אחר הטיפול.
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – טיפול זה מתמקד בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות המקושרים לחרדה החברתית ומחזקים אותה. הוא נחשב ליעיל במיוחד בהפרעה זו.
• טיפול תרופתי – תרופות נוגדות חרדה או נוגדות דיכאון יכולות לסייע בהקלה על חלק מתסמיני החרדה החברתית.
• אימון בחשיפה – שיטה טיפולית זו מערבת חשיפה הדרגתית של המטופל למצבים חברתיים מלחיצים תוך ליווי והכוונה של המטפל.

שילוב של מספר שיטות טיפול יכול להניב את התוצאות הטובות ביותר להקלה משמעותית על התסמינים. עם זאת, נדרש טיפול ממושך ומעקב ארוך טווח.

בחרדות חברתיות – כאב בלב החברה

מסקנה

חרדות חברתיות הן אפליה חברתית ותרבותית שבה האדם מתנהג בצורה שונה ותקולה כתוצאה מחוסר ידע והבנה על דברים שונים. סוגי החרדות השונות כוללות חרדת דיבור, חרדת חברים, חרדת ייצוג, חרדת חנינה וחרדת הביקורת.

להתמודד עם חרדות חברתיות ניתן להשתמש בטיפים כמו לדבר עם מומחה, להתנהל בקטע האישי, לקחת סיכונים ולהתנער מחששות. באמצעות טיפול מקצועי ותרגול, ניתן להתמודד עם חרדות חברתיות ולחיות חיים חברתיים בריאים ומאושרים יותר.